אמצע
מכרים ותיקים. היה לו תיק אצלי במשרד. לא ממש זוכרת איזה תיק זה היה, אבל המנטש שהוא, נשאר לי בלב.[...]
על דגים ואמונה
ילדה. כשהתחלתי לעבוד אצל ישראל יונגר במאי 1997 הייתי ילדה. קצת נאיבית. מאד פריפריאלית. שנה שניה בפקולטה. לא, לא ידעתי[...]
גחליליות
חושך. אוגוסט אבל הלילות באשראם באפ-סטייט ניו יורק קרירים וחשוכים.  אני עושה את דרכי מהמבנה המרכזי אל האוהל שלי, שממוקם[...]
נולדה מאהבה
על ארבע. ביד אחת מברשת קטנה ביד השניה יאה. אוספת פירורי מזון מהרצפה, ומזמזמת תפילה להסרת מכשולים מהדרך. כל אחד[...]
זה רק הלב
הלבד שלי בנוי מעשרות גלקסיות שחורות. בדידות תהומית כל כך, שאי אפשר לראות קצה, ניצוץ של אור. ויש בחושך הזה [...]
שווה, רוצה, עושה
אני לא זוכרת מה בדיוק עשיתי בפעם הראשונה שנתקלתי ב”שווה, יכולה, רוצה”, אבל אני זוכרת היטב את מנוד הראש מצד[...]

קצת עלי

הי, אני קרנית גפן, ואתם מוזמנים לקרוא לי ניתי.. או קרנית. נעים מאד!

אמא ללולה ולגולי, שמזכירים לי כל יום אהבה מהי.

מורה ליוגה ומטפלת. מתרגלת בעצמי ומלמדת אחרים פרקטיקות לשיפור תהליכי קבלת החלטות ובכלל לחיים מאוזנים, שלווים וטובים יותר. מטפחת גמישות מחשבתית ויצירתיות. מאמצת כל יום מחדש גישה הוליסטית (מלשון - שלם וכולל) המשלבת בין הראש, העולם הרגשי והלב. מתוך הכרה באין סוף האפשרויות ששילוב זה מעניק מחד ומאידך בשלווה שנוצרת מעצמה.